אני אוהב לרכוב על אופניים. זהו הכלי האידיאלי מבחינתי לנסיעה בעיר, בייחוד אם רוצים להגיע בזמן. רכיבה על אופניים עוזרת לי גם בוויסות עצמי, ומשפרת את תחושת החיוניות בגוף ובנפש.
כולנו יודעים שתלמידים בבית הספר יושבים יותר מדי ועסוקים פחות מידי בפעילות גופנית. ובאותה נשימה, ברורה לנו ההשפעה העצומה שיש לפעילות גופנית על יכולת ההקשבה ותחושת הנינוחות של התלמידים בכיתה. אבל ברוב המקרים, בתי הספר מעודדים תלמידים לבטא בעיקר את האינטליגנציה המילולית והלוגית מתמטית שלהם, ולא נותנים מקום לתחומי לימוד המביאים לידי ביטוי אינטליגנציות אחרות.
בשנים האחרונות אני מלמד בחטיבת הביניים ובתיכון של החינוך המיוחד שבהם תלמידים בעלי לקויות למידה מורכבות. לאורך השנים, מצד אחד נוכחתי לראות את הקשיים שיש לתלמידים בתחומים המילוליים והמתמטיים, ומנגד למדתי להכיר ביכולות אחרות של התלמידים, שלא מקבלות במה בתוכנית הלימודים הרגילה; יכולות שבמקרים רבים נעלמות מעיני המערכת.
למידה? חוויה!
רציתי לשלב בין האהבה שלי לאופניים, לבין ההנאה והסקרנות הטבעית שיש לילדים מאופניים. שאפתי לתת לתלמידים מקום שבו יוכלו לבטא את החוזקות שלהם, כזה שיאפשר למידה תוך כדי עשייה והתנסות בדרכים שאינן שגרתיות בבית הספר.
כך יצרתי בבית הספר, יחד עם המרפאה בעיסוק והמורה למדעים ובאמצעות הקרן ליזמות חינוכית, את המיזם "רוכבים לעולם". במסגרת הפעילות אנחנו מפעילים סדנה ללימוד מכונאות אופניים, במטרה להקנות לתלמידים מיומנויות וידע שאיתם יוכלו לצאת לשוק העבודה כמכונאי אופניים לאחר סיום בית הספר.
המטרה שלנו היא לפתח בקרב התלמידים מיומנות של פתרון בעיות ולמידה עצמאית, דרך תחום המתפתח בשנים האחרונות מבחינה טכנית ומחייב יכולת טובה של פיתרון בעיות ולמידה מהתנסות בעבודה היומיומית.
בכדי לעשות זאת התלמידים יוצרים מפת חשיבה: תחילה מבצעים בדיקה כללית של האופנים לזיהוי הבעיה והגדרתה, לאחר מכן בוחנים את הדרכים בהם ניתן לפתור את הבעיה וכן את האמצעים הדרושים לכך. מאחר שישנם סוגים רבים של אופניים, בעיה דומה יכולה להיפתר בדרכים דומות אבל לא זהות, דבר המחייב את התלמידים לחשיבה יצירתית וגמישה.
תהליך הלימוד מזמן למידה של מיומנויות נוספות, הרבה מעבר לתיקון האופניים עצמו:
עבודה לפי סדר פעולות: המתחייבת על מנת להגיע לפתרון הבעיה שהוגדרה מראש. כאשר סדר העבודה שונה התלמיד ידע זאת בעצמו. אם לא יצליח לפתור את הבעיה, יוכל למצוא דרך משלו לפתרון וילמד אותה את יתר התלמידים. במקרה זה נפרק את המטלה לשלבים, באופן מילולי, לעיתים נעשית הדגמה של השלב בצורה מעשית והתלמיד יבצע את השלבים עד לסיום.
התמודדות עם תסכולים: אלה מופיעים במקרים רבים כתוצאה מקושי להגיע לפיתרון הבעיה ולעיתים מרפים את ידי התלמידים. במקרים אלו, נשוב ונגדיר את הבעיה, התלמיד יעשה חזרה על הדרך שבה יש לפתור אותה לדעתו, ונבחן יחד את הקושי בו הוא נתקל. נוכל להיעזר בתלמידים אחרים, תהליך התורם ללכידות וללמידה השיתופית בקבוצה ולתחושת השותפות והעזרה ההדדית בין התלמידים. האפשרות לעזור אחד לשני בבעיה פיזית שניתן לגעת בה מעודדת תלמידים לנסות למצוא פתרונות יחד ולשתף אחד את השני בידע שצברו. בנוסף, אנחנו עשויים להיעזר בתרשים זרימה המתאר את הדרך לפיתרון או בהסבר והדגמה בפועל של התהליך, שלאחריהם התלמיד יבצע את התהליך עד לסיומו.
בנוסף, העבודה בסדנה מזמנת תרגול של מוטוריקה עדינה וגסה. הדבר מתאפשר בין היתר מאחר שאנחנו פועלים במרחב ובאופן לא פורמאלי, כשהעבודה היא בעמידה ובתנועה ולא בישיבה בכיתה. העובדה כי תהליך הלמידה מתרחש בתנועה מאפשרת לתלמידים לשחרר את האנרגיה הנצברת בהם לעיתים בישיבה בכיתה ותורמת ליכולת ההבנה שלהם.
כחלק מתהליך הלמידה, התלמידים לומדים לתמחר את התיקון, לדאוג למלאי במחסן הציוד ולהזמין ציוד כשנדרש. התלמידים לומדים לתקן, לעשות בקרה על עבודתם, ולקבל משוב על עבודתם ועל התנהלותם במהלך השיעורים. המשוב ניתן מספר פעמים לאורך השנה כהערכה מעצבת שבה התלמיד מעריך את עצמו, וכן הצוות מעריך את התלמיד.
חוויה מתקנת
כחלק מהמיזם אנחנו מתקנים בתשלום סמלי אופניים של גני ילדים ובתי ספר בירושלים. בדרך זו אנחנו מסוגלים לכסות את ההוצאות השוטפות על הציוד המתכלה של הסדנה, והתלמידים לומדים לחשב את עלויות התיקון שבצעו על דבר הקיים בעולם האמיתי ולא כתרגיל על הלוח.
בנוסף, אנחנו מקבלים אופנים משומשים מאנשים פרטיים, מתקנים אותם במידת הצורך ומעבירים אותם למשפחות נזקקות. הנתינה הזאת גורמת לתלמידים להרגיש גאווה על כך שבזכותם ילדים אחרים רוכבים על אופניים ונהנים.
בבית הספר ישנם תלמידים שאינם יודעים לרכוב מסיבות מוטוריות, רגשיות, או שפשוט לא היה מי שילמד אותם. כחלק מהמיזם אנחנו מקיימים שיעורי רכיבה לתלמידים אלו. לימוד רכיבה מחזק אצלם את הביטחון העצמי ואת הביטחון ביכולת הפיזיות של הגוף שלהם. הרכיבה מסייעת בביסוס שיווי המשקל והיציבות ומשפרת את תחושתם הכללית. מאוד מרגש לראות ילד בכיתה ח' או ט' שלא ידע לרכוב, מצליח לעשות את זה אחרי זמן לא רב של תרגול. במקביל, ברמת הלמידה החברתית, יצרנו הפסקות בהן תלמידים רוכבים על אופניים. דבר זה מאפשר הפוגה, חיזוק קשרים חברתיים בין תלמידים, עידוד פעילות גופנית וזמן לתלמידים להראות את החוזקות שלהם בדרכים שלא באות לידי ביטוי בכיתה. התלמידים הלומדים מכונאות אופניים אחראים אף לתחזוקת האופניים של בית הספר, ובדרך זו גם לשלומם וביטחונם של התלמידים האחרים בבית הספר.
הרכיבה מעודדת אותם לרכוב גם בבית, מעלה לשיח ולמודעות נושאים הקשורים לשמירה על הסביבה, קיימות ואמצעי תחבורה חלופיים. היא אפילו עודדה אנשי צוות ללמוד לרכוב או לחזור לרכוב אחרי שנים בהן האופניים שכבו במחסן.
באמצעות המיזם יצרנו דרך למידה חווייתית, מעשית ולא שגרתית. בניית תחושת המסוגלות של התלמידים; הענקת ידע ומיומנויות שימושיות בעולם העבודה; עידוד פעילות גופנית וקשרים חברתיים בין התלמידים; ופיתוח יכולת הנתינה והדאגה לזולת – כל אלה הם רק חלק מהיתרונות הרבים שהפקנו מהתהליך המספק.
