"הבנות היו כל הזמן מציקות לי", "לא היה אף אחד שיבוא ליום ההולדת שלי", "הייתי חוזרת עם סימנים כחולים ולא אומרת להורים שום דבר". זה התחיל משיחה בכיתה יא' על נושאים חברתיים, כשפתאום עלו עוד ועוד סיפורים. מתברר שלא מעט תלמידים בכיתה עברו חרם וסוגים שונים של נידוי חברתי. החלטנו יחד שהגיע הזמן לעשות עם זה משהו. הצענו להם את הרעיון לייצר בעצמם פודקאסט (הסכת) בנושא חרם חברתי והתלמידים לשמחתנו הרימו את הכפפה.

נגיף הקורונה, ששיתק את שיגרת החיים ובכלל זה את שגרת מערכת החינוך, הוביל כידוע, לחשיבה פדגוגית מחודשת, למול הצרכים החדשים. חוסר המגבלה של מקום ההאזנה, מאפשר לרדיו יתרונות רבים בעשייה החינוכית-פדגוגית היום ומחזיר אותו לקדמת הבמה, בצורת יצירה והאזנה לפודקאסטים.

מלומד פאסיבי ליוצר אקטיבי

יוזמה חינוכית חדשנית שפותחה בבית ספר תיכון בנגב המערבי, מאפשרת לתת מענה למציאות שבה מתקיימת הלמידה מרחוק באמצעות שיעורים סינכרוניים וא-סינכרוניים, בעזרת שימוש בהסכתים.

כחלק מהיוזמה, התבקשו תלמידי כיתות י' ו-יא', להפיק שני פודקאסטים העוסקים בתחומים שונים. הראשון יצא מתוך תוכנית הלימודים לבגרות בתנ"ך בסיפור קין והבל. הפודקאסט השני התייחס למרחב החברתי ועסק כאמור בחרם ונידוי חברתי. בדיון שערכו התלמידים, נחשפו ההתנסויות האישיות שלהם. ההחלטה של התלמידים לפעול באופן פרואקטיבי ולקבל אחריות משותפת לפעול כנגד תופעה חברתית לא רצויה, הייתה לנקודת מוצא של ההחלטה על הפקת הפודקאסט, ששודר ברדיו החינוכי "קול הנגב".

בפועל, הפודקאסט עצמו היה רק חלק מהמערך הכולל של הפעילות, משום שגם לאחר סיום הפקת התוכנית, התלמידים ראו את עצמם מחויבים להובלת שינוי בתחום, כפי שתיארה אחת המורות: "הצלחנו ליצור במקום הקטן קהילה של חבר'ה שמרגישים שייכים ויש להם מקום להביע קול. לא מובן מאליו שבני נוער יכולים לדבר ולהגיד ברדיו מה שהם חושבים".

השילוב של מוטיבציה פנימית של התלמידים לבחינת נושא שמעניין אותם וקשר לעולם התוכן שלהם, יחד עם גיוון דרכי ההוראה ועבודה קבוצתית עם תפקיד לכל תלמיד, המתאים לכישוריו, הביא ללמידה מסודרת ומאורגנת ולתחושת שייכות ומסוגלות עצמית. "כמורה מקצועית, זה עזר לי להכיר את החוזקות והמקומות של החולשה אצל כל אחד מהתלמידים".

הפקת הפודקאסט הובילה את התלמידים לעבור ממצב של תלמיד פאסיבי, הקולט חומרים, לתלמיד אקטיבי וסקרן, המחפש תחומי ידע ומקורות מידע לשאלות חדשות "באוקיינוס המידע" שבו מתאפיינת המאה ה-21. "אני בטוחה שהם לא יישכחו את הסיפור וחשיבות הנושא", סיכמה אחת המורות. "הפודקאסט היה מדהים ומרגש. ההורים שמעו, המנהלת, המורים המקצועיים של הכיתה. יש לזה אפקט, מעגלים, אדוות".

כך תקליטו פודקאסט בכיתה שלכם:

1. גיבוש צוות חינוכי

אספו קבוצת מורים ומורות שמעוניינים להשתמש בפודקאסט ככלי ללמידה משמעותית. כדאי לכלול בצוות מורים מקצועיים, בהתאם לנושא הפודקאסט. שיתוף מחנך הכיתה יסייע במעורבותו בהפקה, ביצירת גיבוש ויצירת אקלים חברתי תומך.

2. בחירת נושא הפודקאסט

בשלב זה הצוות החינוכי צריך להחליט באיזה נושא נעסוק. כל פודקאסט צריך שיהיה לו נושא ברור ותחום. יש להחליט מראש האם זהו הסכת שהנושא שלו מתוך חומר הלימוד או האם הנושא קשור לאקלים חברתי, כישורי חיים או נושא אקטואלי. האורך אינו קבוע. הוא יכול להיות בין דקות בודדות לחצי שעה ויותר, תלוי נושא / תלמידים / מטרה.

3. חלוקת עבודה

בניית תת נושאים וחלוקת משימות לתלמידים (קבוצות, זוגות, יחידים). יצירת פודקאסט מזמנת אפשרות לעבודה בהרכבים שונים. ניתן לבחור נושא אחד וכל זוג יפיק אייטם. כל האייטמים ישתלבו יחד לתוכנית רצופה. אופציה נוספת היא לאפשר לכל זוג / קבוצה ליצור פודקאסט ייחודי ואז התוצר המוגמר יכלול אוסף של מספר פודקאסטים סביב נושא משותף.

4. תחקיר מקדים

בהפקת מוצר רדיופוני "שיעורי הבית" חשובים ביותר. אתרו מקורות מידע שיאפשרו ללמוד על הנושא לעומק והכינו את הטקסט אותו תרצו להעביר בפודקאסט. השלב הראשון הוא לחפש מידע על הנושא הנבחר, להצליב מקורות ולהכיר היטב את הנושא. לאחר התחקיר, ניתן לחשוב על הפורמט של הפודקאסט.

5. בחירת הפורמט המתאים לתוכנית

מגיש יחיד המדבר ישירות אל המאזין או דו שיח? יש הבדל בתהליך יצירת פודקאסט לפי הפורמט הרצוי. ניתן לכתוב טקסט קריינות של אדם אחד המדבר אל המאזינים או ליצור דו-שיח באולפן של תלמיד ששואל ותלמיד שעונה או תלמיד שמראיין מומחה בתחום. כמו כן, ניתן גם ליצור רב שיח, שבו כל תלמיד מוסיף לדיון את ראיית העולם שלו בהקשר לנושא המדובר. בנוסף, ניתן להקליט קולות "מהשטח" ולשלבם בפודקאסט.

6. תרגול קריינות לפני פתיחת מיקרופון

יצירת פודקאסט מהווה הזדמנות לעבודה על קריאה בקול, תוך תשומת לב להבדלים הנדרשים בכתיבה "לאוזן". הכתיבה לאוזן שונה במהותה מכתיבה לקריאה דמומה. יש לתרגל את הקריינות בקול רם, לשים לב למשפטים קצרים, מילים פשוטות ופיסוק נכון, על מנת לשמור על נשימות סדירות בזמן הקריינות.

7. הקלטה

ניתן להקליט באמצעות הטלפון הנייד באפליקציית ה"רשמקול" המובנית בנייד או באמצעות אפליקציות הקלטה חינמיות (למשל, Anchor) או באמצעות תוכנות הקלטה ועריכה חינמיות, ישירות למחשב הביתי (למשל, Audacity).

8. עריכה

בשלב זה מחליטים האם רוצים לשלב מוזיקה ברקע (יש להקפיד על שמירת זכויות יוצרים). ניתן למצוא ברשת קבצי מוזיקה רבים עם אפשרות של שימוש חופשי (No Copyright sounds) או ליצור מוזיקה מקורית.

9. הפצה

את הפודקאסט המוכן יש לשמור כקובץ 3MP אותו ניתן להפיץ בווטצאפ, באתר ביה"ס או בכל פלטפורמה אינטרנטית אחרת. יש חשיבות רבה להפצה של התוצר המוכן בסביבה החברתית של התלמידים (כיתה, שכבה, בית ספר, הורים, קהילה).

10. רפלקציה ועיבוד

מפגש שיח הכולל מבט על התהליך, רפלקציה אישית וצוותית והתבוננות על מיומנויות שונות, היכרות עצמית, היכרות עם העמיתים. שלב זה חשוב במיוחד בלמידה משמעותית, שבה התלמידים לומדים מהתהליך ומהתוצר הסופי. שלב זה מאפשר לחזק, להעצים ולפתח מיומנויות שונות ובעיקר, להעלות מוטיבציה להמשך הלמידה.

הלמידה בימי נגיף הקורונה מאופיינת בהוראה טכנו-פדגוגית, אשר שמה דגש על כלים דיגיטליים. היום ניתן להפיק פודקאסטים בקלות ובפשטות, באמצעות ציוד שיש כמעט לכל תלמיד בבית: טלפון נייד ומחשב. הפודקאסט יכול להוות משימה של הערכה חלופית, סיכום נושא לפני בחינה או עידוד לפעילות במסגרת מעורבות חברתית. התהליך נשמע אולי מורכב, אך אני מאמינה שהמורים, שעברו במהירות האור ללמידה היברידית, יראו בפדגוגיה חדשנית זו של יצירת פודקאסטים כלי ישים ונגיש להוראה ואתגר שיש בו פוטנציאל ללמידה אפקטיבית משמעותית ומהנה.