הקרן בפעולה
חינוך לחירום ושיקום
מלחמת חרבות ברזל הבלתי ניתנת לעיכול, שפרצה לאחר מתקפת חמאס האיומה שהתרחשה ב-7.10.23 מעמידה את כלל החברה הישראלית באתגרים חריפים ביותר. כמו במשברים רבים בעבר, ומכיוון שצוותי החינוך נמצאים במקום חברתי מרכזי, ומחזיקים באחריות ובזכות לשמור, ולתמוך בתלמידים ובתלמידות, כמו בכלל קהילת המסגרת החינוכית (פורמאלית או בלתי פורמאלית) הם אלו שמכירים הכי טוב את התלמידים/ות ובני משפחותיהם ולכן בידם האפשרות לתת מענה קרוב אישי ומותאם שיחזק את החוסן האישי.
אנשי חינוך הם עמוד השדרה של מערכת החינוך והחברה כולה. הם נמצאים בקשר שוטף עם התלמידים ולצד ההורים יכולים לזהות את צרכיהם ולפתח פתרונות חינוכיים מותאמים. אנשי מקצוע מסורים אלה לא רק תומכים בילדים ובילדות בתקופה מאתגרת זו, אלא גם תורמים לרווחתם הפסיכולוגית.
במיוחד במהלך המשבר הנוכחי המשפיע על דור המתמודד עם טראומה לאומית עמוקה, לצוותי החינוך תפקיד מרכזי. הצוותים מנווטים בתקופה ממושכת של אובדן, אבל, טלטלות סוציו-אקונומיות, ואתגרים פסיכולוגיים, קוגניטיביים וחינוכיים נלווים. לפעולות המונהגות על ידי צוותי חינוך אלו עשוי להיות אפקט אדווה עמוק, ולהועיל למערכת החינוך כולה ודרך כך גם לקהילה הסובבת את המסגרת החינוכית.
לצד האתגרים הידועים, ישנה תופעה נוירולוגית שהמודעות אליה נמוכה וחשוב לפעול בשדה החינוכי, בכל שכבות החינוך, מתוך מודעות עמוקה אליה. באזורי משבר, מערכת העצבים של הילד מופרעת על ידי Toxic stress – לחץ רעיל ומתמשך, אשר הופך לתגובה פיזיולוגית בסיסית קבועה, המשפיעה על ילדים לטווח הארוך. לחץ רעיל משפיע על יכולת הילד לבנות מסלול למידה חדש, במסגרת זמן התפתחותית מוגדרת, משבש את הלמידה ומחמיר את המצב המלחיץ ממילא. כאשר ילדים נחשפים ללחץ רעיל, הם עלולים לחזור לשלב התפתחותי מוקדם יותר ולא יוכלו ללמוד יותר בהתאם לגילם.
מלחמה איננה הגורם היחיד ללחץ מתמשך ורעיל – עוני, התעללות והזנחה, דכאון קשה של האם ועוד – גם הם גורמים ידועים העלולים להוביל לעלייה בלחץ רעיל ומתמשך. משבר לאומי כמו זה שאנו מתמודדים איתו או משברים נוספים עמם נתמודד בעתיד – כגון רעידת אדמה, מגיפות וכיו"ב, מתווסף לגורמים קיימים אחרים והתוצאה עלולה להיות רגרסיה התפתחותית והפנייה של ילדים לחינוך המיוחד שלא לצורך.
ידוע ממחקרים כי חשיפה ללחץ רעיל ומתמשך בילדות עלולה לפגוע בבריאותם של הילדים אף בבגרותם. כך עולה למשל מתוך המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי Journal of the American Heart Association ונערך במשך 20 שנה באוניברסיטת דרום קליפורניה בארה"ב, אשר הראה שדפוסי החיים שכללו רמות גבוהות של סטרס ממושך בגיל הילדות ניבאו באופן ברור שינויים שמעידים על נטייה מוגברת לפתח מחלות לב בבגרות.