"אני יודע שזה רעיון מעולה. אני מאמין בו", הוא פנה אליי בחשש. "אבל איך מתחילים, מה עושים, למי פונים?"
משה, מורה למורשת בתיכון עתידים בחולון, חלם זמן רב על יוזמה. כמו למורות ומורים רבים, היה לו רעיון, אבל הוא לא שיתף בו אף אחד, עד שהקמנו בבית הספר את מרכז החדשנות והוא הגיע אליי, מהוסס אבל מאמין. "איך בונים תכנית לימודים מאפס ורוקמים אותה למשהו ישים, ממשי, עם שלבים?" היו לו המון שאלות. "איך מגייסים את התלמידים, את ההנהלה, שותפי הדרך בעיר? איך משיגים תקציב?"
למרות הקורונה, למרות האתגרים, היום התוכנית של משה פועלת בפיילוט ואנחנו מקווים שבשנה הבאה כבר תפרוש כנפיים ותהפוך לתוכנית קבועה בבית הספר. משם, השמיים הם הגבול.
לכל מורה יש כנפיים. רק צריך לתת לו שמיים לעוף בהן. יצירתיות היא חלק משמעותי בעבודת המורה וכדי לעבוד איתה, הוא זקוק לסביבת עבודה שתאפשר לו ליצור, לפתח ולהוביל תכנים ותהליכים. זה בדיוק מה שנותן מרכז חדשנות בבית הספר. זהו בית ספר לחלומות והגשמתם.
מהו מרכז חדשנות בית ספרי?
פלטפורמה להנבטה של תכניות ומיזמים לשינוי פדגוגי, חברתי או קהילתי, הפועלת כתחום בבית הספר, ממש כמו תחום דיסיפלינרי מסוים או תחום רוחב (חברתי / פדגוגי וכדומה). מטרת המרכז היא לקדם ולעודד יזמות וחדשנות בבית הספר, באופן המותאם לתרבות הארגונית ולצרכי בית הספר הספציפי. זהו מרחב מגדל (לאו דווקא פיזי), המאפשר הפריה הדדית ושיתופי פעולה בין שלל בעלי התפקידים במערכת הבית ספרי, דרך היכרות, שיתוף ותמיכה מחברי המרכז והקהילה. בטווח הארוך, המסגרת תהיה הפיתוח המקצועי המרכזי של חברי המרכז ומקום לעידוד אקטיביזם בקרב מורים ובני נוער.
מה עושים במרכז?
המרכז מציע ליווי והנחייה בידי אנשי חינוך וטכנולוגיה, מתוך בית הספר, תמיכה ומסגרת להיכרות, למשאבים ולנטוורקינג של יזמים ומומחים מבחוץ, שיסייעו לממש רעיון. כך למשל, אם יש בישוב שלכם מוסדות חינוך אקדמאיים, אזור תעשייה עם חברות מעניינות, הורים בעלי ידע מקצועי או חברי קהילה גמלאים, הם יכולים לתמוך בפיתוח יוזמה ולהביא זווית ראיה נוספת או העשרה למורה ולמיזם.
שלב ראשון: מאחורי הקלעים
ראשית כל, צריך החלטת הנהלה. מנהל בית הספר צריך להכריע שמרכז חדשנות יהיה חלק מתרבות בית ספרית ויש להכרעה הזו משמעויות והשלכות רבות להמשך. לאחר החלטה כזו יוצאים לדרך בבחירת רכז חדשנות וצוות היגוי, שהוא גם הצוות שמחליט באילו יוזמות ונושאים מתמקדים. קובעים סדירויות, שעות וזמנים. רצוי לתת למרכז מקום פיזי, קבוע ונעים, עם תנאים לעבודה ורצוי בהחלט לתת גמול למורים הנבחרים והמצטיינים (גמול בשעות להקמת ויוזמה / גמול השתלמות על מפגשי ליווי והנחייה).
שלב שני: הכשרת שותפי דרך במערכת
גייסו את המורים הרלוונטיים וגם אחרים, כמו תלמידים מתאימים, רכז תקשוב, מידענים (ספרנים), רכזים פדגוגים, אנשי מייקרס וכו'. בחרו אנשים בעלי מעוף ומוטיבציה להתפתחות.
הרכז יקבע פגישות עבודה חודשיות לפחות, כדי לדווח למנהל בית הספר על מה נעשה במרכז, איך מתקדמים המיזמים ומה הצרכים לסיוע, הנובעים מהתפתחות היוזמות. תקשורת רציפה עם הנהלת בית הספר ותמיכה שלה, קריטית להצלחתו של המרכז תמיד ובמיוחד בשלבי הטמעתו בתרבות הארגונית של בית הספר ובתפיסה הניהולית שלו. ההנהלה צריכה לתמוך הן באמצעים לוגיסטיים והן בטיפול באתגרים, כמו התנגשויות בין צרכי המורים השותפים במרכז החדשנות לבין צרכי המערכת האחרים.
שלב שלישי: מיפוי הצרכים
מה אנחנו רוצים לשנות במערכת שלנו בבית הספר? מה פחות מוצלח ולמה? אילו צרכים בבית הספר שלנו אינם מתמלאים? האם הדבר נובע מהתהליכים, מהמתודות, מהנושאים הנלמדים או מסיבות שאינן קשורות לעניין (כגון, בחירת המורים, חוסר בשעות, חוסר מקצועיות וכדומה)? המיפוי יכול להיעשות בדרכים שונות ועל ידי גורמים שונים: איתור של ההנהלה, של צוות ההיגוי ורכז החדשנות ובחינה מה נחוץ וחסר בבית הספר או הצעה של אחד המורים הממקד צורך ומציף אותו.
שלב רביעי: התמקדות משותפת
מורה שכבר מיקד צורך לטיפול, כמו למשל, איך מחברים בין שכל לידיים בהוראת המדעים או איך מסקרנים ילדים בסיפורי התנ"ך – עובר לפיתוח הרעיון. השאלה הגדולה ממשיכה להיות במרכז: למה אני עושה מה שאני עושה? מה אנו רוצים לשמר ומה אנו רוצים לשפר אצלנו בבית הספר? כמה שיותר מדויק ומפורט. הדיוק והפירוט מסייעים לקידום רעיונות בעלי ערך מקצועי. שאלות אלה מאפשרות לרעיונות רבים לעלות ומתוך כלל הרעיונות בוחרים את המתאימים להפוך ליוזמות חדשניות בבית הספר, בהיקפים משתנים ובעלי "אופי" שונה. הכל מתקבל – פעולה חד פעמית, תהליך שנתי, מוצר תוכן או מוצר חברתי ורגשי – הכל.
שלב חמישי: הכנת "תיק יוזמה"
פירוק המרכיבים השונים של היוזמה לעתיד ודיוק מענה לצרכים ארגוניים ופדגוגיים, העמקת הרעיון ומטרותיו, טיפול באילוצים ובאתגרים. מה תורם להשגת התוצאה הרצויה, מה הם מרכיבי הפתרון? היתרון הוא בבניה של תיק יוזמה בפגישות אישיות של הרכז או אחד מאנשי הצוות של המרכז עם המורה היזם.
הפגישות חייבות להיות קבועות במערכת השעות של המורים, אך ניתן גם לאפשר גמישות ושינוי לפי צרכי היוזמה. בתחילה יש צורך בפגישות בתכיפות גבוהה יחסית, כל שבוע ואף פעמיים בשבוע, ולאחר מכן ניתן לקבוע לו"ז פחות צפוף, לפי ההתקדמות האישית וההתפתחות ביוזמה. במערכת השעות של הרכז צריכות להיות שעות שהייה, המאפשרות לו להיכנס לשיעורים של מורים בבית הספר, מתוך מטרה לצפות בפיילוט של היוזמות ולהסיק מסקנות להמשך ההתקדמות.
בנית תיק יוזמה כוללת גם הצגה של המיזם בפני ההנהלה וצוות ההיגוי. כדי לעשות זאת, ניתן ללמד את המורים הכנת פיץ' יזמי והצגה אפקטיבית של יוזמה. שלב זה חשוב ביותר כי הוא כולל למידת כלים לתהליך היזמי, עקרונות חשיבה עיצובית ומרכיבים רעיונאים שישמשו את החברים למרכז גם בהמשך וגם בהצגת היוזמה בפני גופים חיצוניים.
חשוב מאוד לבנות לוח זמנים ישים ליוזמה לאורך השנה מתחילתה. כך כבר באותה שנה יבוצע לפחות ניסוי אחד בשטח של היוזמה ורצוי להבנות מכך תיק יוזמה מפורט ומלא לביצוע שנתי בשנה לאחר מכן. השאיפה היא לשלב מורים וכיתות נוספות כשנה לאחר בניית תיק היוזמה.
שלב שישי: הכנת תכנית עבודה מפורטת
מעבר מאינטואיציה לכתב ולתכנון מובנה יותר. דיוק תכנית העבודה מאפשר הפצה ביתר קלות ושמירת הידע הארגוני לאורך זמן בתוך בית הספר, לשימוש במיזמים נוספים ולשם התפתחות ידע מקצועי של המרכז.
שלב שביעי: בניית אב טיפוס
זהו בלון ניסוי, שמטרתו לבדוק איך השטח מגיב. שלב זה זמין ונגיש כי בזכות המרכז, איזור הפיתוח של היוזמה הוא הבית הטבעי של היזם ויש סובלנות ללמידה. מכאן נחזור ל"שולחן השרטוטים" וליציאה לשדה עם מדדי הצלחה. ניתן להגדיר מיזמים קצרי מועד, כמו למשל כעת בזמן הקורונה או כאלה שהם תהליכים שנתיים ואף דו ותלת שנתיים.
השאיפה המרכזית היא הטמעת יוזמה חדשה בבית הספר כחלק מהשגרה והסדירויות וכן הפצה שלה מעבר לגבולות הבית ספריים.
