הגיע זמן חינוך

71% מבני הנוער מדווחים על מוטיבציה נמוכה ללימודים

מיקה דפני | 29.9.2021

ראש הממשלה בנט הביע לאחרונה את חששו ממצבם של תלמידי ישראל, ההופכים כהגדרתו ל"זומבים" לנגד עיננו. סקר חדש שנועד לבחון את תחושות ועמדות התלמידים עם חזרתם לספסל הלימודים, מוכיח שחששותיו מוצדקים. הסקר, שבוצע על ידי מכון המחקר "מאגר מוחות" באופן דיגיטלי ואנונימי, מבוסס על דיווחים של 500 תלמידות ותלמידים בגילאי 15-18, מכל רחבי הארץ, ערבים, נוצרים ויהודים – חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים.

על-פי הסקר שנעשה עבור הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, 52% מהמשיבים מדווחים כי תחושת השייכות שלהם לבית הספר נחלשה בשנה האחרונה, וקרוב למחצית מהתלמידים מעידים כי מערכות היחסים שלהם עם חבריהם ללימודים נחלשו. 71% מכלל בני הנוער מדווחים כי המוטיבציה שלהם ללמידה נמוכה מאוד או נמוכה (30%) או בינונית (41%).

80% מסכימים שמערכת החינוך "צריכה לשים דגש על למידה של מיומנויות לחיים (למשל: התמדה, הצבת מטרות, תקשורת בין אישית, התמודדות עם כשלון או לחץ, פתרון בעיות) ולא רק על ציונים". לצד ההסכמה הרחבה הזו, 51% מהמשתתפים מעריכים שבתי הספר הצליחו במידה מועטה או מועטה ביותר להקנות להם מיומנויות רגשיות-חברתיות (למשל: ניהול עצמי וקבלת החלטות, התמדה, מיומנויות תקשורת והצבת מטרות). בנוסף, ממצא חשוב שדורש תשומת לב מיוחדת – 57% מבני הנוער סבורים שמערכת החינוך לא מסייעת להם לממש את החוזקות שלהם.

נקודה מעניינת היא הפער בין המגזר היהודי למגזר הערבי בשני מדדים. כ-50% מבני הנוער במגזר הערבי העידו כי מידת המוטיבציה שלהם בלימודים היא גבוהה, בעוד שבמגזר היהודי השיעור נמוך בהרבה. לפער הזה עשויות להיות סיבות שונות, חלקן קשורות במגבלות המחקר.

50% מתלמידי המגזר הערבי העידו שתחושת השייכות שלהם לבית הספר התחזקה בתקופת הקורונה, ממצא שעשוי להעיד על כוחו של בית הספר כגורם מאחד ומשמעותי גם בתקופה סוערת.

בחלוקה מגדרית, יותר בנים העידו שהם מרגישים מוטיבציה גבוהה, לעומת בנות שרבות מהן מעידות על מוטיבציה בינונית. הבנות גם הביעו מצוקה יותר גדולה בפן החברתי: 47% מהן העידו שמערכות היחסים שלהן עם חבריהן נחלשו בתקופת הקורונה, לעומת 29% מהבנים שהעידו על כך.

מתוך הצורך שעלה מהשטח ובמבט צופה עתיד, הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות הקימה את אתגר "זום אאוט", במסגרתו יצא קול קורא לאנשי חינוך להציע פתרונות שיסייעו לתלמידים מבחינה רגשית וחברתית. מעל 30 פתרונות רלוונטיים למסגרת הזמנים והאפשרויות של סיום שנה שעברה זכו לסיוע מהקרן בהוצאתם לפועל, והמיזם ממשיך גם בשנת הלימודים הנוכחית.

הדגש במיזם הוא טיפוח מיומנויות חברתיות-רגשיות (Social Emotional Learning – SEL), כמו מודעות עצמית, ניהול עצמי וויסות עצמי, מודעות בין אישית וחברתית, מיומנויות ביחסים אישיים, קבלת החלטות אחראית; פיתוח אמפתיה/חינוך אמפתי כתשתית לכל תהליך ופעולה חינוכית; פיתוח חוסן צוותי חינוך; חיזוק מעורבות בלמידה ומכוונות עצמית; חיזוק תחושת השייכות; אקלים ומערכות יחסים.

ישנן תפיסות שונות לגבי הטמעת SEL בבתי הספר, אך מוסכם כי נחוצה עבודה מערכתית ולא נקודתית. במסגרת עבודה מערכתית אספקטים שונים יותאמו לעבודה על המיומנויות החדשות: סדר היום של בית הספר, הלמידה וההתפתחות של הצוות החינוכי, מערכת היחסים של בית הספר והקהילה הסובבת, היחסים והעבודה עם משפחות התלמידים, מידת השותפות של התלמידים והתלמידות בחיי בית הספר, צורת הלמידה בכיתה, דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה ועוד.

איך אפשר לטפל בממצאי הסקר במסגרת בית הספר?

  • מוטיבציה: עבודה דרך פרקטיקות ותהליכים של מוטיבציה מכוילת ו/או בניית תמונת עתיד וציר מנטאלי, כמו שתוכלו לראות כאן, או יישום של תאוריות שונות בתחום המוטיבציה, כמו תיאוריית הכוחות של ריצ'ארד לבוי.
  • שייכות, אקלים ויחסים: עבודה על יצירת תחושת שייכות לכל חבר וחברת קהילת בית הספר, מבוגר או צעיר. אפשר להציע פתרונות שעוסקים בהנגשה במובנה הרחב והעמוק. למשל – הנגשת ידע ומידע בשפות שונות למשפחות שאינן דוברות עברית, שילוב טקסטים ותכנים שיוצרים מקום לכל באי בית הספר, שילוב מוגבר של טיולים ושטח כדרך לבניית מערכות יחסים מלאות ושלמות בין צוות ותלמידים, יצירת סדירויות תומכות מערכות יחסים כמו שבוע הדיאלוג שיצרה היועצת הזאת, ועוד.
  • חיזוק מיומנויות חברתיות-רגשיות במסגרת בית הספר: עבודה לימודית על פרויקטים ארוכי טווח לחיזוק מיומנויות של התמדה והעמקה, עבודה עם מפות חשיבה לשם חיזוק מוכוונות ומעורבות בלמידה, שילוב שפות חינוכיות שונות ככלי לעבודה על מיומנויות כמו ביוזמת התיפוף החברתי, שילוב מיינדפולנס בחינוך ככלי לחיזוק יכולת ההתבוננות והוויסות, החלפת תפיסות המשמעת המסורתיות (תיקונים במקום עונשים, רכזי התנהלות ומורי חצר) ועוד.
יוזמת התיפוף החברתי
  • מימוש החוזקות של הצוות והתלמידים: שילוב מתמיד של תהליכי למידה בהובלת תלמידים כמו התלמידים שהפכו ליזמים, מתן מקום לחוזקות מגוונות של תלמידים וצוות כחלק ממערכת השעות הבית ספרית כמו בית הספר שהקים אקדמיה לספורט, יוזמת המועדון המתמטי יוזמת "ריצטיול" ועוד.

יוזמת "ריצטיול"

מימוש החוזקות של הצוות והתלמידים. יוזמת מרום

על מה לשים דגש כשבונים פתרון חינוכי?

מענה ברור לצורך מקצועי. פתרון ממוקד, לא מפוזר, עם מטרות מומשגות, בהירות ומחוברות לשטח.

ישימות. יוזמה בעלת היתכנות להתחיל להתפתח ולפעול במהלך תשפ"ב.

פוטנציאל המשכיות. יוזמה אשר תהווה התנסות/התנעה/חלק מתהליך שימשך יותר משנה אחת ויוטמע כחלק מעבודה מקיפה בבית הספר.

למידת צוות. התייחסות לצוות כלומד ומתפתח, כולל הכשרת צוות בתחום הנבחר.

חדשנות יחסית. יוזמה חדשנית בהתאם למאפייני המסגרת החינוכית.

הורים ומשפחות. התייחסות למקומם של ההורים במסגרת הפתרון המוצע.

אולי תתעניין גם ב...

בית (ספר) קטן בערבה: כשהטבע הפך למורה הטוב ביותר

רחלי ברדו וד״ר עודד קינן | 2.11.2022

פרויקטים חינוכיים נפלאים שקמים בערבה הופכים את הנוף המדברי לקרקע פורייה לחינוך, ומלמדים את התלמידים להתבונן בטבע, בקהילה ובסביבה וללמוד מהם

"הייתי תלמידה עם תסמונת טורט. מערכת החינוך לא הבינה אותי"

ורד אברהם | 16.6.2022

כשוורד הייתה תלמידה, היועצת ניסתה לעזור לה "להכחיד" את הטיקים שהיו לה. היום, לרגל חודש המודעות לתסמונת טורט, היא מגישה למורים את "המדריך לטורט" כדי לדעת איך לזהות אותה בקרב תלמידים ובעיקר – איך להתמודד