הגיע זמן חינוך

שקט, מצלמים: הכלי שהפך את השיעור לחוויה

פאטמה אבו ריא | 8.8.2021

"היה לנו מאוד קשה בשיעור ערבית. משעמם, נמאס לנו רק לשבת ולהקשיב. כיום ערבית היא המקצוע האהוב עלינו. אנחנו מחכים לשיעור, אוהבים להשתתף, ובכל פעם לומדים משהו חדש" (תלמידי בית הספר ד' אעבלין). 

לוח, ספר, מחברת וכלי כתיבה – אלו כלי ההוראה המסורתיים שמלווים אותנו מזה שנים, ועדיין נמצאים בשימוש גם בעידן הדיגיטלי. בצורה המוכרת, המורה בדרך כלל נמצאת בקדמת הכיתה והתלמידים יושבים מול שולחנות כתיבה בטורים, השיח בין המורים והתלמידים מתנהל בתבנית פת"ם (פנייה, תגובה ומשוב). בשנה האחרונה, נכנס כלי חדש לסביבה הלימודית שלנו – המצלמה. אבל מי אמר שהשימוש במצלמה חייב להיות רק מרחוק, מהבית? בית הספר היסודי ד' אעבלין אימץ את הטכנולוגיה במטרה להפוך את התלמידים לפעילים יותר, ויצר מודל למידה חדשני המתאים לסביבה היומיומית של הדור הדיגיטלי: למידה משולבת עם מצלמה בתוך כותלי בית הספר.

נסו לדמיין סביבת למידה בה התלמידים מסתובבים במסדרונות, באמצע שיעור לימוד שפה, ובידם מצלמה. הכל התחיל מתוך צורך להעלות מוטיבציה ללמידת השפה הערבית בבית הספר. התלמידים הראו קושי בלימודי השפה, ולכן בבית הספר נאלצו לחשוב על דרך יצירתית להקניית החומר, וכזו שתשפר את האקלים בכיתה ותגוון את דרכי ההוראה.

הוחלט לאפשר לתלמידים לצלם במסגרת השיעור, ובתוך כך להתבונן בעולמם הפנימי הרגשי. בהמשך, הם מציגים את הצילומים שלהם בפני חבריהם, יוצרים חיבורים שונים, זוכים בהעצמה אישית ומתגברים על מחסומים רגשיים.

פרשנות אמנותית לשיעור ערבית

כחלק מהיוזמה, התלמידים התבקשו למלא משימות צילום מחוץ למרחב הבית ספרי, בהתאם לתוכן של יצירה ספרותית אותה למדו (דמות מסוימת, סמל או פרט שהוזכר). כל תלמיד חיפש חפץ או התרחשות ששיקפו משהו מן החומר הנלמד, ולאחר מכן נדרש להציג את הצילום בכיתה ולנמק את בחירתו.

כך למשל, התלמיד ד' בחר להתייחס להיבטים חברתיים ותרבותיים בחודש רמדאן וצילם תמונות אסיפה של משפחה ברמדאן. את בחירת הנושא הסביר בעל פה ובכתב: "בשבילי רמדאן מסמל אהבה, נתינה, אסיפה של כל המשפחה והחברים הסובבים אותי", "השנה נחגוג ללא החברים והמשפחה כי עברנו לגור בעיר אחרת, כואב לי מאוד! אך בכל זאת צריך להסתגל למצבים חדשים ולא להיות מקובעים".

לעומתו, תלמידת השילוב א' הסובלת מהשמנת יתר, התקשתה מאוד להתייחס בכתב לנושא שבחרה על סוגי מאכלים ותזונה נכונה ברמדאן. היא תיארה את התמונה בעל פה: "אני יורדת כמעט חמישה קילו בחודש הזה, אני כמעט לא נוגעת בפיתות ובגלל זה יורדת, צום חודש הרמדאן עבורי הוא אתגר והזדמנות פז לשפר את מצבי הבריאותי".

הצילום מאפשר לכל תלמיד ותלמידה להתחבר לתכנים לפי בחירתו, הקצב שלו, יכולותיו ורצונותיו. כל אחת ואחד יכולים להיות מעורבים ביסודות הנלמדים בטקסטים דרך נתינת  פרשנות אמנותית לצילום, המתאימה לתוכן הנלמד.

דלת לעולם אחר

במציאות היברידית, ניתן להפעיל את היוזמה גם במרחב הביתי, ולהפיח חיים במרחבים דיגיטליים – חדרים וירטואליים אותם התלמידים יוצרים, ובהם הם יכולים לאסוף ולשמור את התוצרים שלהם. תהליך יצירת החדרים על ידי התלמידים היווה דרך להעלאת המוטיבציה והמסוגלות, ואיפשר להם לבחור נושאים שמעניינים אותם – כאלה הקשורים לעולמם הפנימי ותואמים לכישוריהם.

התלמיד מ' אוהב עולם הים, לכן בחר מרחב שמסמל את עולם זה וקרא לו "בעומק הים"; התלמיד ז' אוהב את עולם הטבע, וקרא למרחב שלו "תעשה את השינוי"."זה עזר לי לשפר את הכתב ואת הקריאה שלי", סיכם אחד התלמידים.

הפקת תוצרים חדשים באמצעות המצלמה בחדרים הפכה את התלמידים לפעילים וסקרנים יותר, ואפשרה להם למצוא תחומי עניין המתחברים לעולמם הפנימי בסביבתם הקרובה. "התלמידים חקרו את התכנים בעצמם, לכן לעולם לא ישכחו את הנושאים שהם למדו",  סיכמה אחת המורות.

מדריך להטמעת מצלמה ככלי הוראה ולמידה:

  1. גבשו צוות מוביל יוזמה המורכב ממנהל ביה"ס, רכזת פדגוגית, יועצת, רכזת מקצוע ערבית ומורת השילוב, במטרה להוביל, לרכז ולפתח את השינוי בהוראה ובלמידה.
  2. חשפו את היוזמה בקרב ההורים, תלמידים ומורים.
  3. הכשירו תלמידים וצוות לשימוש במצלמה בעזרת צלם מקצוען.
  4. בנו תכנית פדגוגית עם תכנים רלוונטיים שבאמצעותם התלמידים יוכלו לחוות את תהליך הלמידה בצורה חווייתית ומרתקת.
  5. מנו מומחה טכנולוגיה כחבר בצוות, שיסייע לפתח את היוזמה מבחינת טכנולוגית ופדגוגית. לדוגמה: אחד שידע להפעיל להפעיל תלמידים במרחב וירטואלי חדש.
  6. שבצו ארבע שעות במערכת הכיתתית: 2 שעות לימודיות ערבית מבוססת מצלמה, שעת מחשבים, ושעה אחת כישורי חיים.
  7. חלקו את הכיתה לשלוש קבוצות הטרוגניות וצרו פיילוט התנסות עם שלוש מצלמות – אחת לכל קבוצה (אצלנו, לאחר התנסות, סוכם על רכישת מצלמה לכל תלמיד).
  8. קבעו מדד הצלחה לפי אחוז תלמידים המשתתפים. אלה המספרים אצלנו:
    מספר התלמידים שהתגייסו ליוזמה והיו פעילים באופן מתמשך: 16 תלמידים מתוך 26.
    מספר התלמידים שהתגייסו לעיתים קרובות והיה צורך לעקוב אחר עבודתם כל הזמן: 3.
    תלמידים שהשתתפו לעיתים רחוקות: 7.
  1. בצעו תהליך ההערכה ע"י משוב ושיחות אישיות עם התלמידים, המורים וההורים. אצלנו נערך שלוש פעמים במהלך השנה.
  2. הציגו את התוצרים: אצלנו התלמידים הציגו את התוצרים שלהם ביום מרוכז אשר התקיים בביה"ס.
  3. ערכו רפלקציה: משוב לחברי הצוות בהקשר של לימודים חברתיים ורגשיים.

אולי תתעניין גם ב...

בית (ספר) קטן בערבה: כשהטבע הפך למורה הטוב ביותר

רחלי ברדו וד״ר עודד קינן | 2.11.2022

פרויקטים חינוכיים נפלאים שקמים בערבה הופכים את הנוף המדברי לקרקע פורייה לחינוך, ומלמדים את התלמידים להתבונן בטבע, בקהילה ובסביבה וללמוד מהם

"הייתי תלמידה עם תסמונת טורט. מערכת החינוך לא הבינה אותי"

ורד אברהם | 16.6.2022

כשוורד הייתה תלמידה, היועצת ניסתה לעזור לה "להכחיד" את הטיקים שהיו לה. היום, לרגל חודש המודעות לתסמונת טורט, היא מגישה למורים את "המדריך לטורט" כדי לדעת איך לזהות אותה בקרב תלמידים ובעיקר – איך להתמודד