הגיע זמן חינוך

לומדים ללמוד בחוץ: 4 אפשרויות לשיעור מעשיר במרחב ירוק

עדי טובי | 19.11.2020

היו אלה ימי סוף החורף בשנת הלימודים הקודמת. כולנו התחלנו להתרגש לכבוד האביב, שתמיד מדגדג לנו בקצות הרגליים, האף והחיוך וקורא לנו לצאת מן הפנים אל החוץ. לא הספקנו לומר "תראו, הנה יוצאת השמש" ונדמה היה שכל העולם סגר שעריו בפנינו וחצץ בינינו לבין האביב, הטבע והאנשים האחרים. מגיפה.

התעצמנו מאז, צמחנו, יזמנו, למדנו, שינינו, ניסינו ועל אף שהעולם כפי שהכרנו אותו עדיין לא השתכנע לחזור אלינו במלוא עוזו, כולם כבר הבינו שאת המנגינה של העשייה החינוכית אי אפשר להפסיק ושבין הפזמונים שהכרנו כל כך טוב, יש עוד אפשרות לגלות נעימות חדשות ומרעננות.

והנה, השינויים שקרו מביאים לפתחנו גם הזדמנות להתנסות מחדש באפשרויות ישנות וטובות. כאשר עוברים ללמידה בקבוצות קטנות, עולות מספר קבוצות הלמידה, יש צורך ביותר מרחבים ללמידה ופתאום כולם מדברים על למידה במרחבי החוץ, שם פוחת הסיכון להידבק.

אם נסתפק רק בנימוקים הטכניים הללו, הרי שנסתכל על מרחב החוץ כתפאורה בלבד, המחליפה את הכיתה ולא רק שלא נהנה מהיתרונות הרבים שהוא טומן בחובו, אלא שהלמידה עלולה להיות לא מותאמת ולא אפקטיבית.

כאנשי חינוך, חלקנו מרגישים נוח לנצל את הסביבה הטבעית לצורך פעילות חינוכית בחוץ, בעוד רבים מאיתנו מכירים פחות טוב את האופציה הזו והאפשרויות שהיא טומנת בחובה. אציג כאן כלי ויזואלי שפיתחנו בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, במטרה לשפוך אור על מרחב האפשרויות לעשייה חינוכית בסביבות טבע ובמרחבים ירוקים של שתלנות וגננות. זהו צעד ראשון בהבנה של האפשרויות והתאמת הלמידה בכל תחום שתבחרו.

הכלי מחלק את מרחב האפשרויות של סביבת החוץ למספר קטגוריות שיסייעו לכם לאבחן איזה שימוש אתם מעוניינים לעשות במרחב ובהתאם לכך, לבחור את שיטות הלימוד בהמשך.

כלי למידה בסביבה חוץ כיתתית טבעית

אפשרות 1: שהות מיטיבה

רבות דובר ונחקר בנושא ההשפעה המיטיבה שיש לטבע על רווחת בני האדם. מחקרים מצאו כי מאושפזים מחלימים מהר יותר אם יש להם נוף שמשקיף לסביבה ירוקה. קשישים שטיפלו בעציצים בבתי אבות האריכו חיים ובאופן כללי הטבע ידוע כמווסת לחצים ומשרה רוגע.

דוגמה לפעילות: הכנסה של פינה ירוקה ונגישה לבית הספר תיטיב עם התלמידים ואנשי החינוך, בטח ובטח אחרי תקופה כל כך ארוכה ומסוגרת בבתים. זו יכולה להיות פינה שאינה דורשת תקציב גדול, כגון הקמת גינה קטנה בתוך מיכלים ממוחזרים.

אפשרות 2: למידה מזדמנת

כאן מוצגת האפשרות ללמידה מקרית של התלמידים בעקבות דברים שעולים באופן ספונטני. הסביבה הטבעית, מעצם טבעה המגוון והדינמי, מייצרת הזדמנויות לסקרנות ולגילויים המונעים על ידי התלמיד – פרח חדש שפרח, מד גשם שהתמלא אחרי לילה גשום, חיפושית שנמשכת לצמח מסוים, שונות במופע של צמחים זהים ועוד.

דוגמה לפעילות: זמן להסתובבות ספונטנית של התלמידים במרחב. המורה יתבונן בתלמידים ויראה אחרי מה הם נמשכים ומהם תחומי העניין השונים של תלמידים שונים. יש כאן הזדמנות פז עבור המורה להכיר את תלמידיו טוב יותר ולהשתמש בידע שצבר להמשך מהלכים פדגוגיים יזומים.

דוגמה לפעילות: במהלך שיעור חשבון במרחב עוברת להקת ציפורים בשמים, הדבר יוצר התלהבות ועניין רב בקרב התלמידים. זוהי הזדמנות עבור המורה להצטרף לרגעים של סקרנות אמיתית אצל תלמידיה ולהיענות אליהם באמצעות שאלות מעודדות והזמנה להמשך בירור וחקר.


אפשרות 3: למידה יזומה מארגנת

אפשרות 3 ו-4 מתייחסות שתיהן ללמידה יזומה שאותה מתכנן המורה. אפשרות 3 מתייחסת ללמידה של נושאי לימוד אשר נמצאים במרחב וישנה אפשרות להתנסוּת ישירה עמם, כשהמורה מנהל את השיעור, אך עיקר הלמידה מתקיים מתוך אינטראקציה ישירה של התלמידים עם נושא הלימוד במרחב.

דוגמה לפעולה: שיעור מדידות בהנדסה ייפתח בהסבר קצר בכיתה על כלי מדידה ויחידות ולאחר מכן, יצאו התלמידים בקבוצות למדוד את אורכם של עצמים שונים בחצר בית הספר. המורה יסכם בטבלה על לוח נייד את המדידות וידון עם התלמידים על הפערים במדידה.

דוגמה לפעולה: שיעור בנושא תצפית על בעלי חיים יתחיל בחשיבה על כללים לתצפית מוצלחת. לאחר מכן, התלמידים יצאו לתצפת על בעלי חיים על פי דף עבודה ולבסוף יציגו את תוצאות התצפית ויוסיפו תובנות לעקרונות התצפית המוצלחת.

אפשרות 4: למידה יזומה מכוונת

כאשר נושאים שונים מתכנית הלימודים לא זמינים במרחב החוץ, ניתן עדיין לחשוב על תכנון שיעור שיהיה עשיר יותר בסביבת החוץ לעומת בתוך הכיתה. כאן נדרשת אקטיביות גדולה יותר של המורה בתכנון הלמידה והכוונת תהליכי החינוך, כשהוא משתמש בערכים המוספים שהסביבה הטבעית עשויה לספק על מנת להעביר מטרות לימודיות מגוונות.

זוהי הזמנה למורה להסתכל על סביבת החוץ בעיניים חדשות ולהשתמש בחומרים העולים ממנה לפעילות עם ערך מוסף, לעומת סביבת הכיתה. למשל, שימוש מטפורי בעולם הטבע להדהוד רגשי / חברתי, שילוב תנועה, דיפרנציאליות, רכישת מיומנויות חדשות, עבודה חברתית ועוד.

דוגמה לפעולה: חקר השונות שבגינה (צמח מתפרש ומשתלט, צמח קטן וביישן, צמח תבלין, צמח נוי, צמח מטפס ועוד) יכול להוביל לדיון על שונות גם בקבוצה אנושית, על התפקיד שיש לכל אחד ועל ההוליסטיות של הקבוצה המורכבת מהפרטים השונים.

דוגמה לפעולה: לצאת עם כיתה לא רגועה, שתלמידיה זקוקים לתנועה, לפעילות בכל אחד מנושאי הלימוד, שיעשו בדרך שמאפשרת תנועה. למשל, מרוץ שליחים שמחייב מענה נכון על תשובה, 7 בום במעגל תוך כדי תנועה, תופסת צבעים בשפה האנגלית ועוד.

חשוב לציין כי החלוקה לקטגוריות אינה "סטרילית" ולרוב החלקים השונים נמזגים אלה באלה, אך הן נותנות לנו מסגרת לתכנון, חשיבה ואבחון.

עוד אני כותבת שורות אלה והגשם מתחיל לדפוק על חלוני, הברקים מבריקים והרעמים מרעימים. האם עבר זמנה של למידת החוץ לשנה זו? אני אומרת, אל תתנו למנגינה הזו להפסיק. זכרו שבארצנו שלנו, גם בימות החורף ישנם ימים נעימים להפליא וגם כשקר, אפשר לצאת עם מעיל ומטריה (ד"ש מהמורים בארצות סקנדינביה).

אולי תתעניין גם ב...

בית (ספר) קטן בערבה: כשהטבע הפך למורה הטוב ביותר

רחלי ברדו וד״ר עודד קינן | 2.11.2022

פרויקטים חינוכיים נפלאים שקמים בערבה הופכים את הנוף המדברי לקרקע פורייה לחינוך, ומלמדים את התלמידים להתבונן בטבע, בקהילה ובסביבה וללמוד מהם

"הייתי תלמידה עם תסמונת טורט. מערכת החינוך לא הבינה אותי"

ורד אברהם | 16.6.2022

כשוורד הייתה תלמידה, היועצת ניסתה לעזור לה "להכחיד" את הטיקים שהיו לה. היום, לרגל חודש המודעות לתסמונת טורט, היא מגישה למורים את "המדריך לטורט" כדי לדעת איך לזהות אותה בקרב תלמידים ובעיקר – איך להתמודד