הגיע זמן חינוך

אל תפסיקו ליזום: 7 צעדים ליזמות חינוכית בתקופת הקורונה

דפנה כהנא-דולב | 11.8.2020

זוהר, מחנכת בחטיבת ביניים בצפון הארץ, מתכננת בימים אלה את החודש הראשון ללימודים עבור כיתת החינוך החדשה שלה. היו לה המון רעיונות לחיבור הקשרים בכיתה שלה ואפילו היתה לה בראש תוכנית פעולה יזמית-חינוכית, אך מתווה הלימודים לתקופה זו עדיין אינו ברור וזוהר אינה יודעת אם וכיצד תוכל ליישם את החלומות שלה עבור תלמידיה וכיצד להתאים את תוכניותיה למצב חסר וודאות.

בזמן שהחלה לדמיין את שנת הלימודים החדשה, נתקלה בדו"ח המחקר "מדמיינים את ספטמבר" (Imagining September), של ג'סטין רייך ממכון MIT וג'אל מאהטה מאוניברסיטת הרווארד. השניים אספו רעיונות ממספר קבוצות עבודה של בעלי עניין בתחום החינוך וריכזו אותם ל-7 עקרונות פעולה מומלצים להפעלת בתי הספר בשגרת הקורונה החדשה. מספר ימים לאחר שיצא המאמר, פרסמה ד"ר ענת שפירא-לביא תרגום נהדר לעיקרי הדברים בדו"ח בבלוג שלה, "מילים שענת", שזכה בימים האחרונים לעשרות אלפי כניסות ושיתופים.

המסמך יכול להעביר רושם של מסמך עקרונות שמתאים יותר למקבלי ההחלטות מגבוה, אך למעשה, זהו מסמך פרקטי וישים המכוון לאנשי החינוך בשדה, אלו שנמצאים בחזית הלמידה מדי יום ביומו. אסביר כאן את עיקרי המסמך ובהמשך – את הדרך ליישום שלו, עבור זוהר ושאר מורי ישראל באחד בספטמבר.

7 בום: יוזמה חינוכית פוגשת את עקרונות הלמידה ההיברידית

על מנת ליישם את עקרונות הפעולה שהציג הדו"ח, פיתחנו בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות את מודל "7 בום", המשלב את שבעת עקרונות הפעולה ללמידה היברידית מוצלחת עם שבעת המרכיבים של יוזמה חינוכית בת-קיימא.

המודל נשען על העשייה היזמית הקיימת כבר היום בשטח או על רעיונות ליוזמות חינוכיות שעדיין נמצאות בגדר חלום ולא יצאו אל הפועל. הוא מאפשר לבצע התאמה ושדרוג של היוזמות, כך שיספקו פתרונות יזמיים אפקטיביים לאתגרים החינוכיים שמזמנת התקופה הקורונית.

שבעת  עקרונות הפעולה (מתוך המאמר "מדמיינים את ספטמבר")

1. מערכות יחסים במרכז

מערכות היחסים הן הבסיס של החינוך הבית ספרי. מי שלא ימצא דרך לשים את הדגש על בניית מערכות יחסים, לא יצליח גם במשימות הלימודיות.

2גישות ליברליות לשוויון

לא מספיק לדאוג לקידום ההישגים האקדמיים של אוכלוסיות מוחלשות. יש לשנות את כל הלמידה כך שתהיה רלוונטית עבור סוגים שונים של תלמידים ולכלול את כולם בין מקבלי ההחלטות.

3. אחריות הלומדים

חשוב להגביר את האחריות של הלומדים על הלמידה (Student Agency). התלמידים היו בבתים במשך מספר חודשים וזה שיפר את יכולות הלמידה העצמאית שלהם. במקום להחזיר אותם לאחור או "לדחוף" שיטות בית ספריות לתוך הבית, צריך להישען על דרכי הלמידה שפיתחו התלמידים באופן עצמאי ולנסות לשלבן בלמידה הבית ספרית.

4.  "Marie Kondo-ing" לסדרי העדיפויות הבית ספריות

בהשראת גישת מארי קונדו לסידור הבית, מומלץ להשאיר רק את מה שעושה לנו טוב ולהיפטר ממה שלא חיוני.

5. הזמן הפיזי בבית הספר שווה זהב

לכולנו ברור שבשנת הלימודים תשפ"א יהיה פחות זמן שהיה פיזית בבית הספר וייתכן שבחלק מהזמן גם זה יילקח מאיתנו. לכן, חייבים לחשוב על מה ראוי לעשות בבית הספר – רק מה שלא יכול להיעשות בבית ובעיקר, כל מה שכרוך בקשרים אנושיים.

6. טיפוח המשפחה והקהילה

זאת על מנת לעודד יכולת של תלמידים ללמוד בכל זמן ובכל מקום, בתמיכת מבוגרים ותלמידים אחרים.

7. למידה ארגונית סדירה

כדי לפתח מוכנות לשינוי תמידי ומתמשך, יש ליצור מסגרות וסדירויות ללמידה משותפת של המורים ולעודד יישום שינויים וגמישות בהתאם להתפתחות המצב.

שבעת מרכיבי היוזמה החינוכית

מתוך מודל "מרעיון למעשה" של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות.

1. רעיון מרכזי לפעולה יזמית / יוזמה חינוכית: משפט אחד מדויק, המתאר במה היוזמה עוסקת.

2. קהל יעד: באילו כיתות תתבצע היוזמה? באילו שכבות? כמה תלמידים?

3. מרחב פעולה: איפה היוזמה מתרחשת?

4. זמנים: כמה זמן צריך ליוזמה? שיעור אחד בשבוע, שני שיעורים בחודש, 10 דקות ביום?

5. שותפים: את מי אנחנו צריכים איתנו כדי שהיוזמה תצא לפועל?

6. משאבים: כסף, ציוד, השתלמויות וכיו"ב שאנחנו צריכים, על מנת שהיוזמה תיושם בהצלחה.

7. פדגוגיה: מה יהיה שונה בדרך בה התלמידים לומדים ובדרך בה אנחנו מלמדים בעקבות היוזמה?

יש לכם יוזמה? כך תיישמו אותה:

בשלב הראשון, חשוב להגדיר בצורה מדויקת את הרעיון המרכזי של היוזמה. השלב השני הוא פיתוח ועיבוי של היוזמה, כך שתיתן מענה לכל אחד מעקרונות הפעולה ללמידה היברידית מיטבית. שלב שלישי: פירוק היוזמה למרכיבים הבסיסיים של יוזמה חינוכית, כך שכל מרכיב מקבל מענה ומהווה צעד נוסף בבניית תכנית עבודה פשוטה וקלה ליישום. בשלב הרביעי נאתר ונגייס בעלי עניין שותפים ליוזמה, שיכולים לקדם אותה ולסייע ליישום מיטבי. בשלב החמישי נפעל ליישום היוזמה, לפי תכנית העבודה המבוססת על עקרונות הלמידה ההיברידית ומרכיבי הפעולה היזמית.

כך ניישם את התוכנית בכיתה שלנו: תיאור מקרה

נחזור לזוהר, המחנכת שעומדת לקבל השנה כיתת חינוך חדשה. היו לה הרבה תוכניות עבור תלמידיה החדשים, אבל האם תוכל ליישם אותן בשנה שכזו? לפניכם תיאור מקרה של עבודה לפי שלבי המודל:

שלב 1: הגדרת היוזמה

זוהר מתכננת את יוזמת "לומדים להיפגש" – יצירת היכרות וחיבורים בין תלמידים, הורים ומורים.

שלב 2: פיתוח היוזמה לפי 7 עקרונות הלמידה ההיברידית של רייך ומאהטה ("מדמיינים את ספטמבר"):

  1. מערכות יחסים במרכז: זוהר מחליטה שכל החודש הראשון בשנה יוקדש לבניית מערכות יחסים בין המורים לתלמידים, בין התלמידים לתלמידים ובין המורים להורים. בסיום החודש: תערוכת תוצרים.
  2. שוויון: הכיתה מתחלקת לחוליות של מעורבות, 6 בכל חוליה, הכוללת תלמידים, צוות חינוכי והורים. במהלך החודש הראשון הם יוצרים יחד פרויקט משותף (למשל, ראיון, אומנות, סרטון "סליחה על השאלה").
  3. אחריות הלומדים: החוליה נפגשת בזום באופן עצמאי. מישהו נבחר להוביל ומישהו נבחר לתעד. החוליות משתפות זו את זו בתהליך שלהן באמצעות פלטפורמת שיתוף שתבחר (למשל, Padlet).
  4. Marie Kondo-ing: זוהר מחליטה כי החודש הראשון לא יכלול את כל המקצועות ובונה מפגשים שונים של תלמידים עם תלמידים ושל מורות מקצועיות עם חוליות שונות. הדגש הוא לא למידת חומר חדש, אלא על יצירת חיבורים וזוהר מבהירה את הרעיון הזה לכל הצוות, לתלמידים ולהורים. היום מתחיל ומסתיים בזום כיתתי משותף, בו כל חוליה מציגה מה עשתה במהלך היום.
  5. שעות שהיה שוות זהב: אם תהיה אפשרות להיפגש בקפסולות – זוהר מתכננת מפגש שבו תפרק את החוליות, תערבב את התלמידים ותאפשר מפגש עשיר, הכולל, שיתוף בידע וחוויות מהעבודה בחוליות השונות.
  6. טיפוח המשפחה והקהילה: ההורים מביאים את הידע שלהם לעבודת החוליות. למשל, הורה מתחום הגרפיקה יכול ללמד עיצוב ממוחשב. המורה למתמטיקה שחברה בחוליה אוהבת אומנות ויכולה להעביר מפגש חוליה על סימטריה ו"יחס זהב" באומנות וכמובן, כל אחד מהתלמידים יכול לשתף בידע ובתחומי העניין שלו.
  7. למידה ארגונית: זוהר קבעה פעם בשבוע פגישה מקוונת שלה עם כל צוות המורים של הכיתה, עם עדכונים לגבי התקדמות הפרויקט, שיתוף והחלפת רעיונות ומחשבות קדימה.


השראה לחזרה לבית הספר: איך זה עומד להיראות?

שלב 3: מרעיון למעשה, מרכיבים בתוכנית עבודה יזמית

  1. רעיון מרכזי: לומדים להיפגש.
  2. קהל יעד: תלמידי כיתה ז'1. 32 תלמידים.
  3. מרחב פעולה: זום, לוח השיתופי, במידת האפשר – מפגשים בקפסולות.
  4. זמנים: חמש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, במשך ארבעה שבועות.
  5. שותפים: הורים, צוות מורים מקצועי, רכזת מערכת, רכזת פדגוגית, מנהלת, יועצת השכבה.
  6. משאבים: מחשב לכל ילד ולכל מורה עם חיבור לאינטרנט, הכשרה למורים המקצועיים, חצי שעה בשבוע לפגישת צוות.
  7. פדגוגיה: למידה מרחוק, PBL, למידה עצמית.

שלב 4: בעלי עניין ותרומתם ליוזמה

זוהר מאתרת ומגייסת את כל השותפים שלה לפרויקט: תלמידים והורים, צוות הנהלה, יועצת חינוכית, רשות מקומית (היכרות עם הפרויקט למקרה שאחת החוליות תבקש את עזרתם), ארגוני מגזר שלישי (להתנדבויות ושיתופי פעולה).

שלב 5: יישום

בשלב זה, כל חלקי מודל "7 בום" הושלמו, שבעת מרכיבי היוזמה החינוכית ברורים ומפורטים ושבעת עקרונות הלמידה ההיברידית מקבלים מענה באמצעות היוזמה החינוכית. כעת יכולה זוהר ליישם את התוכנית בבהירות ולייצר מענה הוליסטי לאתגרי החינוך בתקופה הקורונית.

נשמח לשמוע כאן בתגובות את הרעיונות שלכם לשנה החדשה וכן את דעתכם על התוכנית ואפשרויות היישום שלה. בהצלחה!

אולי תתעניין גם ב...

בית (ספר) קטן בערבה: כשהטבע הפך למורה הטוב ביותר

רחלי ברדו וד״ר עודד קינן | 2.11.2022

פרויקטים חינוכיים נפלאים שקמים בערבה הופכים את הנוף המדברי לקרקע פורייה לחינוך, ומלמדים את התלמידים להתבונן בטבע, בקהילה ובסביבה וללמוד מהם

"הייתי תלמידה עם תסמונת טורט. מערכת החינוך לא הבינה אותי"

ורד אברהם | 16.6.2022

כשוורד הייתה תלמידה, היועצת ניסתה לעזור לה "להכחיד" את הטיקים שהיו לה. היום, לרגל חודש המודעות לתסמונת טורט, היא מגישה למורים את "המדריך לטורט" כדי לדעת איך לזהות אותה בקרב תלמידים ובעיקר – איך להתמודד