הגיע זמן חינוך

אלופים: בית הספר שהקים אקדמיה לספורט

שימרית ישמרני | 25.7.2021

"בעזרת האקדמיה לספורט התגברתי על הקושי לדבר בפני אנשים, למדתי מהן מנהיגות ואחריות, נעשיתי גאה במי שאני. זה היה הרבה מעבר להיות מדריכה. הייתי אחראית על 15 תלמידים, שימשתי מודל לחיקוי עבורם והייתי שם בשבילם, אפילו כשנפגשו במקרה בשכונה" (דנה, בוגרת האקדמיה לספורט).

***

כיום, אולי יותר מתמיד, תלמידים שמגיעים לבית הספר מדי יום זקוקים להרבה יותר מאשר רק מסגרת לימודית שגרתית. הם מחפשים למצוא בבית הספר אח או אחות בוגרים, המורה תומכת, וככלל – צמאים להעצמה ולמוטיבציה, ולסביבה תומכת שתאיר על נקודות החוזק שלהם.

בכיתה של 35 תלמידים ומורה אחת לא תמיד קל להעצים את נקודות האור של כל ילדה וילד, ולהעניק את הבמה לכל אחת ואחד בכל יום. מודל ייחודי שפותח לאחרונה מצא דרך להעניק לתלמידים חיזוק חברתי-רגשי כחלק מהחינוך הפורמלי בבית הספר, והוא עושה זאת בצורה מרעננת – דרך ספורט.

"אוף, לא קיבלתי מצטיינת כיתה"

כשהייתי תלמידה, אני זוכרת מה רב היה האושר שלי כשהמורה הייתה אומרת לי מילה טובה מול כל הכיתה, או כשנתבקשתי להקריא מול כולם והיא הייתה מחזקת ב"כל הכבוד".

כעת אני שומעת את הבת שלי, תלמידת כיתה א', מאוכזבת: "אמא, היום המורה לא בחרה בי לקרוא בחוברת" או "אוף, לא קיבלתי מצטיינת כיתה". מנגד, בימים אחרים היא מספרת בגאווה: "היום המורה אמרה לכולם איזה יפה אני עובדת בחוברת ואיך אני עוזרת לחברות".

ראיתי כמה הפידבקים הללו חשובים להם, נוכחתי לראות עד כמה הם לא רוצים לקבל רק את התואר האחיד "תלמידים", אלא שיראו את היכולות שיש להם מעבר. אז ב-2018 הקמתי את האקדמיה לספורט בבית הספר "כוכב הצפון" בתל אביב (כיום כבר פועלת בכמה בתי ספר בארץ). אחרי שיחה מעניינת עם המפקח לחינוך גופני, שהוא גם סוג של מנטור עבורי, עלה הרעיון לייסד מסגרת בלתי פורמאלית בתוך בית ספר, קבוצת מדריכים שתוביל חניכים בתחום הספורט, תעבוד איתם על ערכים וחיזוק ביטחון ומיומנויות רגשיות וחברתיות דרך פעילות גופנית.

אקדמיה לאחריות והנהגה

האקדמיה לספורט היא תוכנית להעצמת תלמידים דרך ספורט, במסגרתה תלמידים מהשכבות הגבוהות ביסודי (כיתות ד-ו') עוברים תהליך בן חודשיים בו לומדים איך להיות מדריכים צעירים לחינוך גופני. ההכשרה מציבה רף גבוה, והלימודים בה כוללים את רוב התכנים שלומדים סטודנטים לחינוך גופני בכל מכללה בישראל.

המדריכים עברו סימולציות ולמדו את המתודיקה של החינוך הגופני. לכל שיעור הגיעו חדורי מוטיבציה ללמוד ולקבל כלים להיות מדריכים טובים, המשמשים דוגמה אישית ומתמודדים עם מצבים שונים מול כיתה של 15 חניכים.

הם למדו מהי אחריות, חשיבותם של שיתוף פעולה וקבלת החלטות, ובעיקר את הכוח של הקשבה אחד לשני ובמיוחד למורה. מהצד, נוכחתי לראות איך הם הופכים למנהיגים מובילים בתחום החינוך הגופני. התבוננתי ביכולת ההכלה, האמפתיה והאכפתיות של מדריך תלמיד כיתה ו', שתמיד "היה על קוצים" בכיתה ומפריע מתי שאפשר. פתאום היה לו חשוב שיכבדו אותו ויקשיבו לו כשהוא מדבר. התבוננתי בתלמידים שעברו שינוי מרשים בחודשיים אינטנסיביים שהניבו פירות מדהימים.

כשהתלמידים הם המדריכים

האקדמיה הולידה קבוצה של 30 מדריכים מדהימים בכיתות ד'-ו', שמדי שבוע קיבלו בזוגות אחריות על קבוצה הטרוגנית של 15 חניכים מכיתות א' או ב'. אופן החלוקה לקבוצות מאוד מדויק, והושקעה בו חשיבה יסודית. חשוב ליצור תמהיל של ילדים עם הרבה ביטחון וילדים ביישנים, ולטפח את הלמידה החברתית, כך שכל ילדה וילד ילמדו משהו מהחבר שליד.

המדריכים העבירו לקבוצה שיעור חינוך גופני עם דגש על ההעצמה לכל חניך וחניכה. הם עשו זאת על ידי עידוד להצלחה, פרגונים ותשבוחות באופן מקדם ואפקטיבי, נתינת מקום להתבטאות מול כל החברים, ושימת לב גם לילד הביישן תוך התאמת התרגילים לרצונו. היה מרגש לראות איך, לאט לאט, הם לוקחים חלק בחינוך ועיצוב החניכים דרך הספורט והערכים הטמונים בו.

Win-Win

אני מאמינה שהאקדמיה לספורט הכרחית בכל בית ספר בישראל. היא תחולל פלאים לא רק בבית ספר יסודי, אלא גם בחטיבה ובתיכון. בעצם, בפורמט הזה כולם מרוויחים – גם המדריכים וגם החניכים.

החניכים זוכים לעוד שעה בשבוע של חינוך גופני, מכירים חברים חדשים מהשכבה ולומדים על עצמם המון. כל חניך וחניכה מקבלים הזדמנות להוביל ולקבל החלטות בתוך קבוצה קטנה, המדריכים מעודדים אותם להצלחה, ומעניקים להם את הביטחון לו הם זקוקים. הקבוצה הקטנה והימצאותם של שני מדריכים מאפשרת הרבה יחס אישי, עידוד והכרה בחוזקות ובהתמודדויות של כל תלמיד ותלמידה.

ובאשר לתלמידים המדריכים, הם חשים מוטיבציה, התרגשות, התלהבות וגאווה עצמית. החניכים מכבדים אותם ומתגאים בהם כדמויות לחיקוי. האתגרים, שמן הסתם מהווים חלק מהדרך, הם חלק משמעותי במודל האקדמיה. אתגרים לא פשוטים מלמדים להתמודד עם סיטואציות שונות, והכל באופן מובנה מחד וספונטני מאידך. ההתמודדויות הללו, כמו גם הכישלונות והנפילות, מובאים לשיתוף בכיתה דרך היוועצות ולמידת עמיתים.

במו עיני חזיתי בתהליך מופלא שעברו מדריכים לאורך שנתיים של פעילות: מדריכה מדהימה בכיתה ד', שנהגה להתבייש להצביע בכיתה ונמנעה מהשתתפות כי לא היה לה ביטחון לדבר בפני חבריה, הובילה ביד רמה קבוצה של חניכים לאורך שנה, והפכה לגאוות האקדמיה. עד היום הוריה מוקירים את השינוי שעברה.

האקדמיה התבררה כצלחה מסחררת. ההורים היו מאושרים מהשינוי שילדיהם עברו, ואלה מצדם תמיד הגיעו בזמן עם מערכי שיעור, תלבושות מתאימות, אנרגיה וציפייה לפגוש את החניכים ולחזות בהצלחתם, שלה היו שותפים גם הם.

תלמידי האקדמיה לא הסתפקו בכך. הם גם תרמו לקהילה ולבית הספר, עודדו לאורח חיים בריא ופעיל, העבירו הפסקות פעילות, קידמו תזונה נכונה בארוחת בוקר כולל הרצאות בכיתות, ובנוסף, נוצר שיתוף פעולה עם בית ספר לחינוך מיוחד בעיר, בו הם העבירו פעילויות מותאמות לתלמידים, אותן סיימו תמיד במשחק משותף. התרגשנו לראות את היכולת של תלמידים מכיתות ד' לעודד להצלחה ילדים עם קשיים כאלה ואחרים בלי לוותר להם.

לסיכום, העצמה היא שם המשחק. וכשהיא נעשית דרך הספורט, היא עובדת כמו קסם.

רוצים גם? אני פה לעזור באהבה לכל מנהל, מנהלת ומורה לחינוך גופני ליצור אקדמיה לספורט גם בבית הספר שלכם.

אולי תתעניין גם ב...

בית (ספר) קטן בערבה: כשהטבע הפך למורה הטוב ביותר

רחלי ברדו וד״ר עודד קינן | 2.11.2022

פרויקטים חינוכיים נפלאים שקמים בערבה הופכים את הנוף המדברי לקרקע פורייה לחינוך, ומלמדים את התלמידים להתבונן בטבע, בקהילה ובסביבה וללמוד מהם

"הייתי תלמידה עם תסמונת טורט. מערכת החינוך לא הבינה אותי"

ורד אברהם | 16.6.2022

כשוורד הייתה תלמידה, היועצת ניסתה לעזור לה "להכחיד" את הטיקים שהיו לה. היום, לרגל חודש המודעות לתסמונת טורט, היא מגישה למורים את "המדריך לטורט" כדי לדעת איך לזהות אותה בקרב תלמידים ובעיקר – איך להתמודד