שימוש בבתי מלאכה ככלי מעצים יכולות

מטרות היוזמה

  • לכלל ילדי ביה"ס- מתוך המחשבה כי הרגיעה, הסבלנות, העמל, השקדנות ויכולות הריכוז הנרכשים ומשתפרים במהלך הפעילות בבתי המלאכה, יוקרנו החוצה אל המרחב הלימודי של ביה"ס מחד ויצמיחו כל ילד מהמקום שלו מאידך.
  • לילדים הזקוקים לפיתוח רב יותר של צרכיהם הרגשיים ולהעצמה ייחודית, מוגברת וממוקדת יותר כדי להתגבר על קשייהם השונים ולהגיע לפניות ללמידה. זאת ע"י הגדרת מטרות המותאמות לילדים אלו, האמורות להביא לרגיעה, לשיפור הריכוז וההתמדה, לגילויי אחריות (חלוקת חומרים, הדרכה בעת ההפעלה), להעצמה, לשיפור מיומנויות מוטוריות ועוד.

על היוזמה

רעיון המלאכות לקוח מחינוך וולדורף, (אם כי עלי לציין כי אנו, חברי הצוות איננו מורי וולדורף וביה"ס אח"י תקוע איננו שכזה). הפעלת בתי המלאכה שואבת רבות מזו הבאר רעיונית ויישומית כאחד, ובכל זאת מתוך ראיית המציאות השונה, התוכנית הנבנית כאן הינה שונה בפרטיה ומותאמת לבי"ס זה. "בשנות ביה"ס היסודי בונה הילד את עולם הרגש והחוויה שלו ואת עולמו הפנימי, כשמרבית כוחותיו מרוכזים בבניה, בעיצובו ובטיפוחו. כמובן שבמקביל מתפתחות איכויות נוספות כמו החשיבה והמודעות העצמית, אולם אלה מתעצבות קודם כל מתוך ההתפתחות הרגשית-חווייתית ובהקשר אליה. העיסוק במלאכת יד מביא את האדם לחלקים הלא מודעים בהווייתו, כאשר הילד עסוק במלאכה כלשהי, הוא שוקע במעין "תרדמה" של התודעה. הוא צולל לתוך מצב שבו פעילים האינסטינקטים והתהליכים הקשורים לצד הלא מודע של הקיום, וכך מביאה העבודה במלאכת יד את האדם, כל אחת מכיוון שונה ללא- מודע של הווייתו. במישור הזה עובד האדם בעזרת כוחות שונים לגמרי. הכוח, פעילות השרירים, כוחות העיצוב, היכולת להוציא משהו מהכוח אל הפועל –כל אלה באים כאן לידי ביטוי." (מתוך החוברת "חינוך וולדורף-ביה"ס בהרדוף").

עפ"י שטיינר (אשר תפיסתו החינוכית מהווה בסיס לחינוך וולדורף) כל תהליך לימודי מתחיל במעשה, באימפולס שהופך לרגש ולחוויה ומאוחר יותר למושג ולהכרה. דוגמא לכך: לימוד סריגה בשנות ביה"ס הראשונות –יתרום להסדרת תהליך הנשימה וליצירת חשיבה עקבית ומסודרת, שבה כל מחשבה קשורה לקודמתה ובצירופן יוצרות העיניים (והמחשבות) שלימות בעלת מבנה עקבי ומסודר. בחינוך וולדורף רואים במלאכת היד אמצעי המעצב אישיות ותורם לחיי נפש וחשיבה בריאים והרמוניים. אריגה וסריגה –מלאכות "אחיות" הן ולכן דרות יחדיו בבית מלאכה הפועל באחד החללים שבין הכיתות (חלל המשליך על כל המסדרון). בית מלאכה זה מעוצב עלֹ-ידי שטיחים על הרצפה, בדים, סלסילות קש וריהוט שהינו עד כמה שאפשר מחומרים טבעיים. כל זאת כדי להשרות רוגע ואינטימיות. בית המלאכה השני מיועד לעבודה בחימר.

החדשנות שביוזמה

בתהליך העבודה החזרה הקבועה והריתמית על אותה פעולה מובילה אותנו למקום "מדטטיבי" כמעט, מקום בו "המחשבה" נחה והיד פועלת ומתוך מנוחה זו אנו באים אל מקום רגוע יותר ושליו. יחד עם זאת העבודה בבתי המלאכה היא תהליך ארוך טווח שבו אנו לומדים ומפתחים סבלנות, עמל ושקדנות, לומדים לטעות ולתקן ולבסוף נהנים מיגיע כפינו. התקווה היא ששני הדברים הללו יחד יקרינו החוצה אל המרחב הלימודי של ביה"ס וייצרו מערכת המסוגלת לשלב ילדים בעלי צרכים שונים בלמידה ובעשייה הבית-ספרית, (כל ילד יפתח מיומנויות אלה מהמקום בו הוא נמצא, וע"י כך יגלה פניות ללמידה וימצה את יכולותיו בתחומים שונים).

מידע נוסף