חצרות ומרחבים כאתרים למשחק וללמידה

מטרות היוזמה

  • להפוך את החצר מאתר פורענות ואי סדר למקום להנעת תלמידים דרך משחק והנאה .
  • הפחתת תופעות האלימות המתרחשות בחצר.
  • פיתוח הסובלנות וקבלת השונה דרך המשחק .

על היוזמה

תכונתו הבסיסית ביותר של המשחק במשמעותו הקלאסית היא, היותו פעילות לשמה, פעילות הנעשית מרצון בהנאה וללא פיצוי תכליתי . קיימת היום הסכמה כי המשחק הוא צורך בסיסי וחיוני, אשר תורם רבות לפיתוח הלומד, גורם לתהליכי שינוי, מגביר את המוטיבציה ומסייע ללמידה של מיומנויות בתחום הקוגניטיבי, הפסיכודינאמי, הפיזי והמוטורי. במתחם ביה"ס ישנם מרחבים וחצרות שמן הראוי לנצל אותם גם למשחק וגם להשלמת הלמידה. להפוך את החצר מאתר פורענות ואי סדר למקום מסודר להנעת תלמידים דרך משחק והנאה, יציאה מהשגרה בתהליך הלמידה. במסגרת היוזמה בשלב הראשון פנה בית הספר למחנכים ובקש דיון בין מחנכי הכיתות והתלמידים הבודק את השאלות הבאות: מהם משחקי החצר שהתלמידים אוהבים? מהם המשחקים המסורתיים שאבותינו שיחקו? באיזו מקומות אתם מציעים להציב או למקם את המשחקים? איזה מן המשחקים הוא האהוב עליך ביותר? לאחר איסוף הנתונים ערכנו ישיבות דיון בהשתתפות המורים, ושאר השותפים, בישיבה הזו נעשה ניפוי ומיפוי משחקים שהוצעו . נתקבלו החלטות לפי ההצעות בעניין מס' המשחקים ומיקומם בחצר או על הקירות .לאחר מכן החל שלב מיון המשחקים ל: משחקי מסלול, משחקי אסטרטגיה, משחקי התאמה, משחקי רצף, משחקים באמצעות גורמי מזל . לבסוף נערכה ישיבה בהשתתפות ועדת היגוי (מורים הורים, תלמידים) לקביעת מטרות לימודיות, מטרה משחקית, מספר משתתפים, קביעת סדר השתתפות, כלי המשחק. מועד תחילת בניית וציור המשחקים בחצר.

מידע נוסף