פיתוח וטיפוח מודעות בגיל הרך "לאחר" הערבי באמצעות האומנויות

יוזמה למסגרת קדם יסודית בנושאי חברה ותרבות.

מטרות היוזמה

הקניית כלים ראשוניים שיאפשרו תפיסה שונה של 'האחר' וישפיעו על התפתחות סטריאוטיפים ודעות קדומות. הכרת 'האחר'-הערבי בקרב ילדי הגן במגזר היהודי.

לפתח אצל הילד זהות עצמית ותפיסה עצמית חיובית ויכולת להבין טוב יותר את מקומו בתוך החברה

על היוזמה

בחברה הישראלית מרובת הזהויות ישנם סוגים שונים של 'אחר'. במציאות זו נודעת חשיבות להכיר את 'הזר' ואת 'השונה'. היכרות עימו מפחיתה את רמת החרדה מפניו במישור הפרטי והקולקטיבי כאחד, שתכופות נובעת בעיקר מחוסר ידע אודותיו (גובר, 2000; ונציה, 2007; נדלר, 2000). אורון (1996) רואה ב'אחר'-הערבי את 'האחר' האולטימטיבי בחברה הישראלית.

רמת הסגירות התרבותית הגבוהה מעמיקה את השסע היהודי-ערבי, תוך הגברת הזרות והריחוק ההדדי בין שתי החברות. שתי מערכות החינוך הנפרדות החל מגיל הגן הן המשך של ההפרדה התרבותית ביניהן (אלחאג', 2003; יונה, 2007). תותרי (2009) טוענת, כי "ילד יהודי יכול לגדול עד גיל 18 בלי לפגוש אף פעם אזרח ערבי ישראלי, לא בחיים האמיתיים אבל גם לא בטלוויזיה" (שם: 1) בייחוד ביישובים לא מעורבים.

בארץ ישנם גנים בודדים בהם לומדים יחדיו ילדים יהודים וילדים ערבים. יתרה מזו, כמעט ולא קיימות תכניות לימודים לגיל הרך המתמקדות בהכרת 'האחר'-הערבי. ראוי לציין, כי ישנם פרויקטים בית-ספריים, אם כי מעטים, העוסקים בהיכרות 'האחר'-הערבי בהם התלמידים היהודים לומדים אודותיו, נפגשים עם תלמידים ערביים מהישובים הסמוכים או אף לומדים יחדיו (בר-שלום, 2004). התופעה אינה רווחת בגני הילדים בישראל. זאת ועוד, בתכניות הלימודים לשני המגזרים ניכרת אסימטריה בלימוד 'האחר'. רבים סבורים, כי במגזר היהודי אין התייחסות מספקת לכך במידה הראויה דיה בהשוואה להכרת 'האחר'-היהודי במגזר הערבי (אבו-סעד, 2007; אלחאג', 2002; אלחאג', 2003 סלומון, 2006; תותרי, 2009).

אחת ממטרות חובה לגני ילדים לשנה"ל תשע"א של מחוז הצפון היא "חינוך לחיים בחברה רב תרבותית" (cms.education.gov.il) אשר דוגלת בטיפוח דיאלוג בין-תרבותי ובדו-קיום. אולם, המציאות אינה תואמת את המטרות המוצהרות עליהן מושתת החזון בשל חוסר מדיניות מכוונת. ו זאת, על אף חשיבות הנודעת לחינוך לרב-תרבותיות בישראל בכלל ולסוגיית דו-קיום יהודי-ערבי בפרט בייחוד עקב הבעייתיות המאפיינת את תהליך השלום. המחקרים מראים, כי תפיסות וסטריאוטיפים באשר ל'אחר' הקיימים בחברה קיימים כבר בקרב הילדים בגיל הרך (טייכמן, 2006), למרות העובדה, שאנו נולדים ללא סטריאוטיפים. לפיכך, ישנו צורך לעסוק בחינוך ערכי ובדו-קיום יהודי-ערבי החל בגיל צעיר ככל שניתן.

היכרות הילדים עם תרבויות אחרות החל מהגיל הרך תשפיע על התפתחות סטריאוטיפים ודעות קדומות (ונציה, 2007). הי א תסייע ללומדים רכים לגבש את זהותם החברתית, תוך ביצוע "השוואה חברתית" (וויטקר, 1985:38) עימו. הכרת הנרטיב הלאומי של 'האחר' תוביל לדה-קונסטרוקציה של הנרטיב הלאומי ולהבניה מחודשת של החברה, כאשר התהליך תורם לשני הצדדים וגורם להפריה הדדית ביניהן (גובר, 2000; יונה, 2007).

יחידת לימוד "פיתוח וטיפוח מודעות בגיל הרך לקיומו של 'האחר'-הערבי באמצעות האמנויות" היא ניסיון צנוע לתרגם חינוך ערכי רב-תרבותי לעשייה חינוכית יומיומית. וזאת, דרך היכרותם עם כלי נגינה, שירים, ריקודים ויצירות מוסיקליות מהתרבות הערבית וכן דרך שירי וסיפורי ילדים בנושא דו-קיום יהודי-ערבי.

דרך נוספת להכרת 'האחר'-הערבי אשר מוצגת ביחידה המוצעת היא מפגשים בלתי אמצעיים עם ילדי גן ממגזר ערבי. מגע בין תרבותי בין ילדי גן יהודים לבין ילדי גן ערבים מבוסס על תיאוריית "השערת המגע" (Allport, 1954 בתוך: נדלר, 2000).

מידע נוסף

  • שנה: 2012
  • שם המורה היוזם: קריגר לודה
  • שם המוסד: גן עמליה לביא, יקנעם עילית
  • שנה: תשע"ב
  • גילאים: קדם יסודי